יום הולדת ואסטרולוגיה

נולדתי באמצע הלילה, נר שלישי, ממש על התפר שבין מזל קשת וגדי,

ובגלל התאריך שנים חשבתי שאני גדי וכשהייתי בודקת בוואלה אסטרולוגיה התאמות רומנטיות לכל מיני רנדומליים תמיד בדקתי על גדי.

גם הגדרתי את האופי שלי לפי מזל גדי: עקשנית, מאורגנת, רגליים על הקרקע.

אני זוכרת אמירה של יועצת בתיכון (שהייתה אשת חינוך קצת מפוקפקת) שמוזר לה שאני מזל גדי, כי מזל גדי אמורים לפרוח כשהם מבוגרים, ואני נראית לה שאני פורחת כבר עכשיו.

(ולא רציתי לדעת איך נראים כשלא פורחים, כשהיא אמרה שאני פורחת על תקופה שהסתרתי בה והסתתרתי בה כל כך הרבה, והרגשתי הכי נבולה שיש)

אבל כשהייתי בת 30 גילו לי שאני בכלל בעצם קשת, וזה תיסבך אותי,

כי קשת וגדי הם טיפוסים שונים מאוד, ובהורסקופים אומרים שהם שונים מכדי להישאר ביחד באותו החדר:

כי קשת מזל של אש, קופץ מדבר לדבר, מטייל, סקרן והרפתקן- מה לזה ולגדי?

בהתחלה הופתעתי, הרי אני גדי, אבל בשנים האחרונות, במסלול שבחרתי לי, אני מרגישה שהסקרנות היא הכלי, הרפתקנות היא הכרחית- ולקפוץ מדבר לדבר- זה פשוט בא לי טבעי בלי קשר.

גיל 32 היה ממש כיף

הייתי מוקפת אנשים מהממים, חברים, שותפים משפחה והאישה והשותפה לדרך הכי טובה שיכלתי לבקש

זו מתנה ומזל גדול, וגם; השנה גדלתי ביכולת שלי לאהוב ולהעריך אותם.

המשכתי להחלים, הגוף שלי חזר לזוז וחזרתי לחגוג אותו, לשחק כדורעף.

זו מתנה ומזל גדול, וגם; השנה גדלתי ביכולת להתמיד ולבחור דברים שיעשו לי טוב.

מקצועית זו הייתה שנה מעולה-

יחד עם שותפות כתבתי את ההצגה הראשונה שלי שעלתה על במה והגשימה לי חלום (שיחות עם בטן), ואת בוטנים, מחזמר לילדים שלעניות דעתי האובייקטיבית הוא נפלא (והתקבל לתחרות יוצר צעיר היוקרתית של אורנה פורת, אז תחזיקו אצבעות)

זו מתנה ומזל גדול, וגם גדלתי השנה ביכולת שלי להתמיד לנשום ולהביא את הדברים לקו הסיום שלהם, לארוז אותם שיוכלו לפגוש קהל.

יצרתי גם עבור אחרים- איירתי ספר (המכתב של דודה אן), ערכתי ספר (טארוט למתקדמים)

ותסריט לסרט באורך מלא לראשונה וליוויתי יוצרים בתהליכים שלהם,

זו מתנה ומזל גדול, וגם; גדלתי ביכולת שלי לעשות את זה, להקשיב לצרכים של אחרים, ולהבין מה אני יכולה לתת להם.

תורגמתי לגרמנית (הספר של סבתא!), פתחתי אתר סופסוף (והנה פה אתם קוראים, בבלוג אני עדיין לא מצליחה להתמיד, אבל אני אשמור את ההלקאה העצמית שלי לעצמי, תודה שאתם קוראים פה(: ) ובאופן שמדהים ומרגש וכיף לי נורא חזרתי לבמות הסטנדאפ,

זו מתנה ומזל גדול, וגם; גדלתי ביכולת ובאומץ שלי לצאת לאור, ובהבנה שיצירה צריכה וראויה לפגוש את העולם.

וביחד עם כל מה שאני מפרסמת מקדמת ומוציאה

עבדתי השנה על לא מעט דברים שלא ראו אור ולא לבשו עוד צורה

כמו ספר

וארבע (וחצי) סדרות ששקדתי על הפיתוח שלהן,

ומתוכם אפילו כתבתי שניים (וחצי) פיילוטים לפרקים ראשונים,

ומחזמר היסטוריה אלטרנטיבית,

והשקעתי בהם המון זמן ואנרגיה ולב, ועוד לא קיבלתי את הכן ואת ההזדמנות להגשים אותם,

אבל זו מתנה ומזל גדול כי כמו בקלישאות מכל לא צומחים דברים חדשים, וגם כי ככה גדלתי ביכולת שלי להבין שדברים לוקחים את הזמן שלהם.

ואני חושבת שאם הייתי לגמרי מזל גדי

בטוח לא הייתי משתפת פעולה עם הטירלול הזה, של לפעול בכל כך הרבה חזיתות ומדיות כדי להגשים את החלום שלי שהוא להתפרנס ולעסוק באומנות שלי,

אבל אני חושבת שזה הקסם של הקשת, וגם בלי האסטרולוגיה זו פשוט מי שאני שבא לה הכל מהכל

והגדי לפעמים מתרגז ודורש שאתמקד (ואי כמה אמביוולנטיות עם המילה הזו), ואעשה סדר, ואבקש רק משהו אחד.

אבל לאחרונה,

הגדי הפסיק לריב עם עם הקשת. ובאופן כללי אני מרגישה שבשנה הזו השתפרתי בלעשות שלום בתוך עצמי ולבקש מחלקים שונים לקבל אחרים.

מה שכן אני חושבת שלמדתי מהגדי השנה זה להעריך קצת יותר נכון את הקרקע, את ההליכה ואת הצעדים.

אני שמחה שאני חולמת גדול, ונראה לי שגם אם לא הייתי שמחה אני לא ממש יודעת אחרת, אבל הגדי והשנה הזו, דווקא בגלל ההצלחות שלה, לימדו אותי את הקסם והצורך שבלהתקדם בסבלנות צעד אחרי צעד, גם כשבא לי לעוף ולהגיע ישר אל היעד.

זה לא רק הקטע של להנות מהדרך,

אלא להבין שהיא מורכבת מתחנות,

שעליי לעבור בהן בעבודה קשה ובעיניים פקוחות.

גם בחלקים האפורים, וגם כשזה כבר פחות קל לי ובא לי טבעי, עליי להישאר נוכחת, עם רגליים על הקרקע

וזה לא מבטיח לי שאגיע, וגם לא שאהנה, אבל מעלה את הסיכויים לשניהם.

אז לשנה הקרובה אני מאחלת לי:

שהדרך שלי תמשיך להיות כזו כיפית, להמשיך להיות מוקפת באנשים כל כך טובים סביבי שיש לי מזל לצעוד איתם,

להמשיך לחלום ולהגשים חלומות, ושהחלומות שכבר יצאו אל האור יתגשמו בכל תפארתם ויגיעו לכמה שיותר לבבות.

להמשיך לחלום, לגדול כתסריטאית ולמצוא הזדמנויות למה שעוד לא מצאתי לו הזדמנות השנה, להופיע על עוד במות ולהנות מכל רגע ואפילו אולי להוציא מופע מלא משלי, לכתוב את הספר שלי- ואם אצליח או לא, לזכור את עוצמתו של הזמן והניסיון על המגרש, ואת התענוג של המשחק.

וגם לזכור שעבודה זה לא הכל, ולהשאיר כמה שיותר זמן לחברים, לטיולים, לליקוטים, להיות בים, עם המשפחה וכמובן עם אנה האהובה שהיא אשת החלומות שלי וזה שאנחנו בונות יחד את החיים שלנו זו ההוכחה בעיני שאין חלום מטורף מידי.

תודה שאתם ואתן בדרך שלי

והכי חשוב,

אני מאחלת לי,

ותכלס לכולכם, ברכה בונוס אם קראתם עד פה, להיות בריאים (כי זה הכי חשוב) ושמחים (כי זה משפר כל דבר).

ושנרבה אהבה בעולם🧡

אוהבת

יעל